בס"ד
מקור:
https://youtu.be/qQN52t9K530
למה לשלוח מרגלים אם כבר צריך תפילה להינצל מהם?
"שְׁלַח־לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת־אֶרֶץ כְּנַעַן" (במדבר יג, ב)
"נִתְפַּלֵּל עָלָיו: יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים" (רש"י במדבר יג, טז)
אם משה רבנו יודע שיש כאן סכנה של עצת מרגלים, למה הוא שולח אותם מלכתחילה?
למה משה מתפלל דווקא על יהושע?
"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן־נוּן יְהוֹשֻׁעַ" (במדבר יג, טז)
"נִתְפַּלֵּל עָלָיו: יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים" (רש"י במדבר יג, טז)
מדוע משה מתפלל דווקא על יהושע, ולא על כלב בן יפונה או על שאר המרגלים?
מה הקשר בין הענווה של יהושע לבין שינוי שמו?
"וּכְדֵי חֲמָא מֹשֶׁה עֲנְוְתָנוּתֵיהּ קְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בַּר נוּן יְהוֹשֻׁעַ" (תרגום יונתן במדבר יג, טז)
מה ראה משה בענווה של יהושע, ומדוע דווקא הענווה גרמה לו לקרוא לו יהושע?
למה דווקא השם "יָהּ" מציל מעצת מרגלים?
"נִתְפַּלֵּל עָלָיו: יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים" (רש"י במדבר יג, טז)
למה משה מוסיף ליהושע דווקא את האות יו"ד, ורומז דווקא לשם "יָהּ"?
למה כלב נקרא "עבדי"?
"וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי" (במדבר יד, כד)
מדוע כלב נקרא דווקא "עבדי", ולא בכינוי אחר כמו אוהבי, מכובדי או נאמני?
מה ההבדל בין "רוח אחרת עמו" לבין "וימלא אחרי"?
"וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי" (במדבר יד, כד)
מהי "רוח אחרת עמו", ומה מוסיף הביטוי "וימלא אחרי"?
למה כלב כופל את לשונו?
"וַיַּהַס כָּלֵב אֶת־הָעָם אֶל־מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי־יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (במדבר יג, ל)
למה כלב אומר גם "עלה נעלה" וגם "יכול נוכל", ומה עומק הכפילות הזו?
איך המרגלים היו כשרים אם כבר הלכו בעצה רעה?
"כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (במדבר יג, ג)
"כָּל אֲנָשִׁים שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, וְאוֹתָהּ שָׁעָה כְּשֵׁרִים הָיוּ" (רש"י במדבר יג, ג)
"מַהוּ וַיֵּלְכוּ? לְהַקִּישׁ הֲלִיכָתָן לְבִיאָתָן, מַה בִּיאָתָן בְּעֵצָה רָעָה, אַף הֲלִיכָתָן בְּעֵצָה רָעָה" (רש"י במדבר יג, כו)
אם בשעת השליחות המרגלים היו כשרים, איך אפשר לומר שכבר בהליכתם היו בעצה רעה?
העבודה האמיתית של האדם מתחילה כשהוא מפסיק לחיות רק ב"צלופן" החיצוני של עצמו - הדימוי היפה, הכשר והמסודר - ומתחיל לזהות ביושר את הסכנות הפנימיות שבתוכו: כעס, תאווה, עצלות, גאווה, קנאה ורצונות שליליים.
יהושע זוכה לתפילת משה דווקא מפני שהוא עניו. והענווה כאן אינה רק שפלות רוח, אלא מודעות פנימית לסכנה. יהושע מזהה מראש שבתוכו יש אפשרות ליפול בעצת המרגלים, ולכן הוא פונה למשה ומבקש כוח ותפילה. זו מדרגת מנהיג: אדם שרואה את הניסיון לפני שהוא מתפרץ, מתכונן אליו, ומתפלל עליו מראש.
כלב מלמד מדרגה נוספת. כשהוא מרגיש בתוכו "רוח אחרת", רצון שלילי נגד השליחות, הוא לא אומר "זה לא אני, זה היצר הרע". הוא מבין: זה נמצא בי, אני צריך רחמים. דווקא ההכרה הזו פותחת לו פתח להינצל, ואף להפוך את הרוח השלילית לאהבת ארץ ישראל גדולה.
לפי דרך הבעל שם טוב, בתוך כל מידה שלילית חבוי אור גדול. בתוך הכעס חבויה שמחה עצומה, בתוך התאווה חבויה אהבת השם ואהבת ישראל, בתוך הקמצנות חבויה נדיבות, ובתוך הגאווה חבויה ענווה. העבודה אינה להכחיש את החושך, אלא לזהות אותו, להתפלל עליו, ולעבד אותו עד שמגלים את האור הפנימי שבתוכו.
לסיכום:
האדם צריך להכיר ביושר את הסכנות הפנימיות שבו, להתכונן לניסיונות מראש, לבקש עזרת שמיים, ומתוך החולשות עצמן לגלות את האור האלוקי הגנוז בו.
(או לחצו על הקישור - https://bit.ly/3myf7EN)
נשמח לקבל הארות או הערות
שלחו הודעת ווטסאפ 050-8090793
(או לחצו על הקישור -
https://did.li/JAHZH)
*להצטרפות לקבוצות הווטסאפ שלנו:
https://did.li/U3k6q
*הדף שלנו ב - Facebook:
https://did.li/DRSrl
*החשבון שלנו ב - Instagram:
https://bit.ly/3A786hP
*קישור להיות שותף שלנו:
https://nedar.im/DDeX
או לחצו על הקישור ווטסאפ -
https://did.li/6uYaa
Österreich