דקות או פחות ‎30

לעמוס גולן יש רקע מאוד מגוון, הוא למד אמנות בתיכון תלמה ילין, המשיך ללימודי בישול בקורדון בלו, עשה הסבה להנדסה במדיה לאב של אם איי טי, ומשם לעבודה בתאגיד המזון הגלובלי פררו (כן, אלה שמייצרים את שוקולד פררו רושה, אבל גם את ביצי ההפתעה של קינדר ואת ממרח נוטלה). העבודה בפררו הובילה אותו בשנת 2020 לרעיון להקים את צ׳אנק פודס, חברה שמייצרת סטייקים מבסיס של סויה מותססת שמחקים באופן מושלם את המרקם הסיבי והשומני של סטייקים רגילים מבשר בקר. עם גיוס של 23 מיליון דולר ומכירות של מיליוני דולרים בשנה מהמפעל שלהם בראשון לציון, תוכלו למצוא את הסטייקים שלהם ברשתות השיווק הגדולות בארה״ב, בלא פחות מ-2,000 מסעדות אבל גם אצל רמי לוי או ניצת הדובדבן ובכמה ממסעדות הבשר המובילות בישראל. פרק מעורר תיאבון עם יזם יוצא דופן, שגם נתן לקראת סיום מתכון מומלץ לקוביות של צ׳אנק עם מלח פלפל ורוטב צ׳ימיצ׳ורי.

שמעון טולץ היה ילד פלא טכנולוגי שהקים את החברה הראשונה שלו בגיל 15 ואחרי השירות הצבאי שלו השתלב בבטר פלייס של שי אגסי וניהל צוות פיתוח גדול באיירונסורס. את שמעון כבר אירחנו בפרק לפני מספר שנים כשהיה המנכ״ל והמייסד של דאטרי, אז חברה שמכרה מוצר בעולמות הדב אופס וניסתה לפרוץ לשוק בצורה ישירה אל מול לקוחות הקצה. קצת לפני שהמלחמה פרצה, המשקיעה המרכזית של דאטרי, הציעה לשמעון לסגור את דאטרי ולהתחיל לעבוד על הדבר הבא. אחרי שנה וחצי במילואים הוא המשיך עם הצוות שליווה אותו בחברה הקודמת והקיפ את קופרהלם, חברת סייבר אג׳נטית לעולמות הענן. פרק על יזם סדרתי, על השיעורים שהוא למד בסיבובים הקודמים, ואיך זה להיות אאוטסיידר שנכנס לעולם הסייבר התחרותי בישראל.

לקראת יום העצמאות ביקשנו לראיין את ענבל אריאלי, שהספר המצליח שלה ״חוצפה״ מנתח את התרומה שיש לאופן שבו ילדים ישראלים גדלים, לסיבות שהביאו את ישראל להיות חממה כל כך מוצלחת ליזמות. ענבל שגדלה לסירוגין בישראל, שוויץ ובלגיה, והייתה עו״ד, יזמת טכנולוגית ומשקיעה כתבה את הספר בעקבות הרצאה בעמק הסיליקון שניתחה איך האופן שבו הילדים הפרטיים שלה גדלים בישראל מסבירים אלמנטים ספציפיים בחוזקה של ההייטק הישראלי. בימים האלה ענבל מסתובבת בעולם ומרצה על הספר, אחרי שהוא יצא בלא פחות מעשר שפות, כולל אנגלית, סינית, יפנית וקוריאנית. ענבל מגיעה לראיון ומספרת איך ארגז החול, הקומזיץ ומחנה הקיץ של תנועת הנוער, הם חלק בלתי נפרד מהתרבות שמאפשרת אקזיטים הנפקות וגיוסים של מיליארדי דולרים כל שנה.

אלון ליפשיץ הגיע לעולם ההון סיכון במקרה. אחרי תואר במרכז הבינתחומי הוא התחיל לעשות פיתוח עסקי לחברות ישראליות, ובשלב מסוים קיבל פניה מענקית התקשורת בריטיש טלקום כדי למצוא לה טכנולוגיות ישראליות. הפרק הבא בקריירה שלו, היה כמשקיע הון סיכון, מטעם הקרן האמריקאית בלאמברג קפיטל, ובעשור הקודם הקים את האנאקו, הקרויה על שם סבתו ז״ל חנה כהן. לצד אקזיטים מרשימים שהיו להאנאקו, כמו קרביין ו-ויה, היו גם רגעי שפל, ככה היה בהשקעה שלהם בחברת ווסטו, שעל פי החשד הייתה מעורבת בהונאת ענק, ולהבדיל, כאשר המייסד של אחת מחברות הפורטפוליו שלהם נרצח במסיבת הנובה. ה-7.10 היה קריאת השכמה עבור ליפשיץ להתחיל להשקיע בדיפנס טק, השקעות שישיאו תשואה למשקיעים אבל גם יעזרו לבצר את הביטחון של מדינת ישראל. בחודשים האחרונים הוא הקים את אורליוס, קרן דיפנס שמשקיעה בשלבים מקדמים בחברות תוכנה עם שימוש דואלי אזרחי ובטחוני. על המסע של ליפשיץ העליות, והמורדות בפרק שלפניכם.

העבודה של עומרי דקלו לוקחת אותו לכמה מהמקומות הכיפיים ביותר בעולם, כמו אצטדיון וומבלי או סנטיאגו ברנבאו, מסלול הפורמולה 1 סילברסטון, ואולם ההופעות או2. ככה זה כשהחברה שהוא הקים אוביאה, מנהלת את העובדים הזמניים במקומות הללו, ובעוד עשרות אצטדיונים ואולמות ברחבי העולם. עומרי הגיע מרקע קלאסי של הייטק, שירות ב-8200 כקצין בינה רשתית ועבודה בחברות כמו פלנטיר. לפני תשע שנים הוא החליט להקים משהו משלו ומצא את הנישה של ניהול עובדים זמניים. עם גיוס של 14 מיליון דולר והכנסות שמתקרבות ל-10 מיליון, המערכת שאוביאה בנתה מנהלת מגוון תפקידים כמו סדרנים, מלצרים ומאבטחים ופשוט גורמת להצגה להימשך, בין אם מדובר בקונצרט של אואזיס, או במשחק של ריאל מדריד.